לחברת אור בלב,
לצוות האחיות, לאורלי היקרה!!
הנדון: תודה, תודה, תודה
ברצוננו להביע את רגשי תודתנו העמוקה על הטיפול הנעים לו זכינו בתקופה כה קשה שעברה עלינו.
אבא עבר ניתוח מאוד קשה בבית חולים שלאחריו היה מאושפז כשבועיים. באותה תקופה בדיוק אימא נפלה ולא יכלה להיות לנו לעזר, יתרה מכך – כעת היינו מחויבות לסעוד גם אותה. אנו שתי אחיות והתחלקנו במשימת השמירה והסיעוד בימים הראשונים של האשפוז, עד אשר נודע לנו על משרדכם.
ביום בו פנינו אליכם פגשנו נפש חמה ואוהדת, שמיד נחלצה לעזרה , זו אורלי, אשר ברגישות הרגיעה אותנו ושלחה לנו בשני הלילות הראשונים אחות מסורה ומקסימה בשם אניה, ולאחר מכן בחורה מקסימה, חמה ורגישה בשם שלומית. אניה הגיעה בשעה שקבענו, טפלה באבא שני לילות רצופים, ולמרות ההזיות שתקפו אותו בימים שלאחר הניתוח זכר לספר ולשאול אותנו מי הייתה האחות הרחמנייה שסעדה אותו בלילה.
למחרת הגיעה שלומית, נפש אצילה נעימה וחמה שגרמה לנו – הבנות – להישאר בפה פעור לנוכח המסירות שגילתה, ולאורחים שביקרו – להתפלא ולהתפעל.
היא סעדה את אבי לילה אחד ולאחר מכן בבקרים. בימים אלה יש לציין כי החליפה במלוא מובן המילה את הצוות הרפואי במחלקה ואף יותר, היא הגדילה לעשות במקלחות, בקרמים שמרחה לו, בבשמים שזרתה עליו בחיבוקים (כן, כן!!), בחום שהרעיפה עליו, בשיחות נעימות בהקשבה וטיולים בתוך בית החולים. עד כדי כך שכינה אותה: ה”פיה שלי”.
כעת אבא מחלים לאט אבל עדין זוכר ומביע את תודתו העמוקה על טיפול המסור.
אנו הבנות ואמא, ובעיקר אבא רוצים להביע את רגשי תודתנו העמוקים, ומילים לא יספיקו!!
המשיכו כך במסירות שכזו ובנעימות שכזו ותבורכו!!
מכל הלב, חן יצחק וסמדר, לימור כהן , סיגל ניסן 6 ינואר, 2010