2 באפריל 2008
לאורלי היקרה
הגיע שעתנו להיפרד (בשלב זה), וברצוננו להודות לכן מעומק הלב על עזרתכם במשך 4 חודשים קשים שעברו על משפחתנו.
עד אותו היום אשר שינה את שגרת חיינו לבלי הכר לא ידענו על קיומה של האפשרות להיעזר באנשים טובים אשר כל עיסוקם הוא בנתינה ובעזרה לזולת.
כאשר קיבלתי את רשימת החברות, ומאחר לא הכרנו אף אחת, לא ידעתי במי לבחור, והסיבה שבחרתי בכם הייתה קודם כל שמכם אור בלב. עולמנו חשך והיינו זקוקים לקצת אור.
כבר מההתחלה הרגשתי שבחרנו נכון ולו רק בגלל אופן הדיבור וההתייחסות. מיד הרגשנו שיש על מי לסמוך.
במשך ארבעת החודשים קיבלנו מכם מטפלות סיעודיות טובות, מקצועיות והכי חשוב נחמדות אשר עשו ימים ולילות בצורה הטובה ביותר בניסיון לעשות את הכל כדי להבריא את אמא שלנו (דבורה) ממצד קשה ביותר למצב בו היא חזרה לעצמה עם מוטיבציה חזקה להמשך החיים.
אנחנו רוצים להודות לכולכם בראש ובראשונה לך אורלי אשר נתת לנו לכל אורך התקופה הרגשה נפלאה, ברור שבלעדיך לא היינו עוברים את התקופה הזו. הייתן תמיד זמינות, פתרתן כל בעיה במהירות האפשרית ועל הצד הטוב ביותר.
אנחנו רוצים להודות לכל המטפלות היקרות ובמיוחד לרגדה ודבורה.
רגדה ליוותה אותנו לאורך תקופה ארוכה מאד, לקחה על עצמה משימה קשה מאד ובמסירות רבה ליוותה את אמא בהרבה ימים קשים ולנו נתנה הרגשה שאפשר לסמוך עליה.
דבורה לא ויתרה על רצונה להיות עם אמא שלנו בלילות שהיו קשים ובמסירות רבה תרמה את חלקה למאמץ.
שוב תודה לכולכם, נמליץ עליכם בחום לכל מי שיתעניין.
המשיכו לתת אור בלב, מודים לכם, תמי לבנוני ועמית גלקין
